כל החסרונות של בינה מלאכותית (וממה אתם חייבים להיזהר)

בשנים האחרונות התרגלנו לזהות זיופים לפי איכות ירודה, טעויות קטנות או תחושת “משהו לא מסתדר”. אבל נקודת המפנה שכבר הגיעה מערערת את כל הכללים האלה. בינה מלאכותית מייצרת היום תמונות שנראות מציאותיות לחלוטין, עד כדי כך שגם אנשי מקצוע, עורכים, מעצבים ועיתונאים, מתקשים לקבוע מה אמיתי ומה מזויף. זו לא תחזית עתידית ולא תרחיש קיצון, זו המציאות הנוכחית. הווידאו המלאכותי כבר מדביק את הפער במהירות, והשלב הבא יהיה שידורים חיים מזויפים, בהם דמות מוכרת יכולה “לדבר” אליכם בזמן אמת, בקול, בהבעות פנים ובשפת גוף שאין דרך אינטואיטיבית להבדיל בינן לבין אדם אמיתי. דווקא בגלל זה, האחריות עוברת אלינו, המשתמשים. לא מספיק להעריך את הטכנולוגיה או להתרגש מהיכולות. חייבים לפתח מנגנוני הגנה אישיים.

היד קלה על המקלדת, ואפשר ליצור פייק ניוז בלי ניסיון של שנים בפוטושופ.

3 מנגנוני הגנה שאתם חייבים לבצע כבר עכשיו:

1. ליצור פרוטוקול זיהוי אישי עם המשפחה והחברים הקרובים. שבו איתם, פנים אל פנים או בשיחת טלפון, והסכימו על "סיסמת ביטחון" או מחווה מאוד ספציפית שאי אפשר לנחש מבחוץ: מילה פנימית, שאלה שרק אתם יודעים את התשובה אליה, זיכרון ילדות, מחווה ביד. הרעיון פשוט: אם מישהו שולח הודעה, מתקשר, או אפילו מופיע בווידאו ומבקש משהו רגיש – העברת כסף, סיסמאות, קוד חד פעמי מהבנק – אתם לא מבצעים כלום לפני שהוא עובר את אימות הזיהוי הזה. זה אולי נשמע "קיצוני" היום, אבל בדיוק כמו שאף אחד לא היה נכנס לחשבון הבנק שלו בלי סיסמה וקוד, כך נצטרך להתחיל להתייחס גם לזהות הדיגיטלית שלנו.

2. ללמד את המשפחה מה בכלל אפשר לעשות עם בינה מלאכותית. אל תחכו שהדור המבוגר יגלה את זה כשהוא כבר בתוך תרמית, ואל תניחו שהילדים "כבר יודעים". שבו רגע עם ההורים, עם הילדים, עם בני הזוג, והסבירו להם: היום אפשר לזייף קול, פנים, תמונות, שיחות טלפון, ובקרוב גם שיחות וידאו בזמן אמת. הראו להם דוגמאות, סרטונים, עמודים שמסבירים את זה בשפה פשוטה. המטרה היא לא להפחיד, אלא להעלות את רמת המודעות: שכשמישהו יקבל מחר סרטון שנראה משכנע, הוא לא יגיב מתוך פאניקה, אלא יזכור שעולם כזה כבר קיים ושצריך לעצור ולבדוק.

3. לאמץ חשיבה ביקורתית כהרגל חיים, לא כעצה חד פעמית. זה אולי נשמע מצחיק להגיד "אל תאמינו לכלום", אבל בעולם שבו התוכן יכול להיות מזויף בצורה מושלמת, זו כבר כמעט ברירת מחדל. כל ידיעה, צילום, סרטון, עדות, "הקלטה דולפת" – במיוחד כשזה מעורר בכם כעס, פחד או התרגשות – צריך לעבור דרך פילטר של אימות: מי פרסם, איפה, האם יש עוד מקורות אמינים שמדווחים על אותו דבר, האם אפשר לחפש את התמונה ברשת ולראות אם הופיעה בעבר, האם יש פרטים שלא מסתדרים. חשיבה ביקורתית כבר לא "כישור נחמד" אלא סוג של חיסון דיגיטלי. מי שלא יפתח אותו, יהיה הרבה יותר פגיע לסקאמינג, מניפולציות ודיסאינפורמציה.

כי לצד כל הדברים המדהימים שאני ומאות אחרים מראים עם AI – יצירת תוכן, חיסכון בזמן, אוטומציה – הולכת לגדול באופן דרמטי גם התעשייה האפלה שעושה בזה שימוש לרעה: נוכלים, מתחזים, קמפיינים פוליטיים מניפולטיביים, תרמיות על חשבון קשישים וצעירים כאחד. אנחנו רק בתחילת העידן הזה, והכלים רק ילכו וישתפרו. החדשות הטובות הן שיחד עם כל זה יש לנו גם אחריות וגם כוח: אם נתחיל כבר עכשיו להגן על עצמנו ועל הקרובים אלינו, נוכל ליהנות מהיתרונות המטורפים של הבינה המלאכותית, בלי ליפול בקלות למלכודות שהיא מאפשרת.

חסרונות טכנולוגיים של בינה מלאכותית

בינה מלאכותית מעלה יתרונות רבים ומגוונים, אך לא ניתן להתעלם מחסרונותיה הטכנולוגיים אשר יכולים להוות אתגרים מפורטים ומהותיים בשירות המערכות האלו. אחד הבולטים מבין חסרונות בינה מלאכותית הוא התלות הכבדה במידע מדויק ואמין ביותר. בצורה הקטנה ביותר של סטיה במידע, המערכות עלולות לתפקד בצורה לא נכונה ואף לפגוע בתוצאות הסופיות. בנוסף לכך, הטכנולוגיה המתפתחת במהרה מעלה את הצורך בתשתיות חזקות יותר שיש להן יכולת לאחסן ולעבד כמויות רבות של מידע בזמן קצר. זוהי בעיה במיוחד במדינות פחות מתקדמות שבהן התשתיות הטכנולוגיות אינן מספיקות כדי לתמוך בטכנולוגיות החדישות ביותר.  בינה מלאכותית גם דורשת התעדכנות ותכנות מחדש בכדי לשפר את יכולותיה וכך להתאים אותה לצרכים המשתנים של העסק או החברה שמשתמשת בה. חסרונות אלו מגבילים את השימוש בטכנולוגיה והמפריעים להפצה שלה בשוק העולמי בצורה רחבה יותר. כל אותם חסרונות טכנולוגיים משקפים את התלות במערכות דיגיטליות במידה כה רבה, ותזכורת לצורך הנוסף באיזון בין חדשנות טכנולוגית לבטיחות ושימוש אחראי ואתי.

פייק ניוז ותוכן מזוייף

אחת הסכנות הרציניות ביותר של הבינה המלאכותית היא הפייק ניוז ותכנים מזוייפים שמציירים מציאות מזוייפת. בעידן המודרני, שבו הטכנולוגיה זמינה לכולם, כל אדם יכול ליצור תמונות וסרטונים ריאליסטיים להפליא באמצעות כלי AI נגישים, זולים ופשוטים לשימוש. כתוצאה מכך, הגבול בין המציאות לבין הדמיון הופך להיות מטושטש במהירות חסרת תקדים, ומאתגר באופן משמעותי את יכולת הציבור להבחין בין מידע אמיתי למידע מפוברק.

טכנולוגיות מתקדמות, כמו מודלים ליצירת תמונות או בשמם האחר Deepfake מאפשרות לייצר תוכן דיגיטלי שנראה אמין לחלוטין, שמראה לנו אירועים שמעולם לא התקיימו או אישים מפורסמים במצבים שקריים. לא רק שהתמונות והסרטונים האלו נראים מציאותיים, אלא שלעיתים קרובות הם מלווים בנרטיבים משכנעים, הגורמים להם להיראות אמינים עוד יותר. קלות השימוש בכלים הללו והנגישות הרחבה אליהם מאפשרות לא רק לגופים מקצועיים אלא גם לאנשים פרטיים חסרי ניסיון טכנולוגי להפיץ מידע מטעה בצורה מהירה ויעילה.

התוכן המזויף מופץ במהירות חסרת תקדים באמצעות רשתות חברתיות ופלטפורמות דיגיטליות, ומגיע למיליוני אנשים תוך שעות ספורות. הפצה מהירה זו מייצרת לא רק טעויות בהבנת המציאות, אלא גם פאניקה ציבורית, דיסאינפורמציה ותגובות אמוציונליות, המשפיעות באופן עמוק על דעת הקהל ועל התנהלות החברה. התופעה מנוצלת לעיתים קרובות על ידי גורמים פוליטיים, כלכליים ואף פליליים, שמנצלים את הבלבול הציבורי לקידום אינטרסים פרטיים או פוליטיים.

היכולת לזהות תוכן מזויף הופכת לקשה יותר ויותר עבור האדם הממוצע, מאחר והעין האנושית מתקשה להבדיל בין תמונות וסרטונים אותנטיים לאלו שנוצרו באמצעות בינה מלאכותית. התוצאה היא אובדן אמון משמעותי בכלי התקשורת, שחיקה באמינות המידע הציבורי, ופגיעה ביכולתה של החברה לקבל החלטות מושכלות המבוססות על עובדות מאומתות. בכך נוצרת סכנה אמיתית לדמוקרטיה, לתהליכים חברתיים ופוליטיים תקינים, וליציבות החברתית והפוליטית בכללותה.

רק תחשבו על הסיטואציה שבה אדם אמריקאי בשנות ה-50 לחייו, יושב על הכורסא, גולל בטלפון שלו באחת מהרשתות החברתיות, ורואה תמונה מעוותת של סיטואציה שקרית שקורת לכאורה כאן בישראל. אותו אמריקאי רואה המון לייקים, שיתופים ותגובות נאצה, ולאט לאט מתגבש אצלו עמדה חד צדדית לגבי תמונת מצב שאיננה נכונה.

סיכוני פרטיות ושימוש לא נאות בנתונים

אחד מהאתגרים המשמעותיים בתחום הבינה המלאכותית הוא ההגנה על פרטיות המשתמשים והימנעות משימוש לא נאות בנתונים. היום, עם התפשטות מערכי נתונים רחבי טווח ובינה מלאכותית אשר מתבססת עליהם, עולה החשש משימוש לרעה במידע רגיש שנאסף על ידי חברות וממשלות. כל יתרון שאנו מקבלים מהיכולת לנתח כמויות עצומות של מידע קשור באופן ישיר לסיכון שיש בשימוש בנתונים אלו.כאשר נתונים אישיים נאספים, ישנו חשש שהם ינוצלו בדרכים לא רצויות. הדבר עשוי להוביל לחשיפות מוגברות לפריצות מערכות ולדינמיקות שליטה מצד גופים שאינם מעוניינים באמת להשתמש במידע לטובת הציבור בלבד. חברות שיגייסו כישורים מתקדמים בבינה מלאכותית למטרות מסחריות או פוליטיות עלולות להפעיל ספקולציות עקביות על בסיס נתונים אישיים פגועים.קיום רגולציות ברורות והמחייבות שמירה על פרטיות ואבטחת המידע הינו צעד חשוב בפתרון בעיה זו. אך גם כאן יש קושי, שכן רגולציות אלו לעיתים אינן עומדות בקצב מהיר של קידום טכנולוגי. אי לכך, חשוב להמשיך למצוא דרכים לאכוף את התקנות הקיימות באופן מדוקדק, ובה בעת להטיל על השחקנים בתעשייה הזכות והחובה להפעיל מדיניות פרטיות ברורה ועקבית.

השפעות על שוק העבודה ותעסוקה

בינה מלאכותית חוללה מהפכה בתחום העבודה והתעסוקה. אף על פי שקיימות יתרונות רבים בשיפור תהליכים ויעילות גורפת בשוק העבודה, התוצאה הייתה גם תחילתה של רדוקציה בעבודות מסורתיות אשר תמך מתוכן התווספו מקצועות חדשים שאינם דורשים את אותה רמת כישורים. הציבור הרחב חווה תחושות חריפות של חוסר ביטחון תעסוקתי, במיוחד בעבודות תפעוליות או מסורתיות שלא מחייבות ידע טכנולוגי מעמיק. אנשים רבים מוצאים את עצמם מאוימים על ידי טכנולוגיות חדשות שמחליפות תפקידים שבעבר נחשבו כבלתי ניתנים להחלפה על ידי מכונות. היכולת להסתגל מחדש לשוק עבודה מתקדם מחייבת חינוך והכשרה מחדש, מה שעלול להוות אתגר ממשי לפילוח אוכלוסיות שונות, כולל מבוגרים מבוגרים או אנשים שלא הוקנו להם הכישורים הדרושים. חרף זאת, ישנם תחומי תעסוקה חדשים שמתפתחים במהירות, המציעים פתרונות אפשריים לאיומי העבודה המסורתית. מקצועות כגון אמטוריות נתונים, פיתוח למידת מכונה ותפקידים טכנולוגיים אחרים הופכים למבוקשים יותר. אולם, הדרישה להשכלה והכשרה מתאימה מעלה את השאלה על הזמינות של הכנסה לרבים וכן את הזדמנות להנגיש הכשרה שכזו לכל.

בעיות אתיות ומוסריות במערכות אוטומטיות

בינה מלאכותית הפכה להיות חלק בלתי נפרד מחיינו, אך עם הקדמה הטכנולוגית מגיעות גם בעיות מוסריות ואתיות שדורשות את תשומת לבנו. אחת מהבעיות העיקריות היא הפגיעה בפרטיות המשתמשים. מערכות AI רבות אוספות נתונים בהתמדה רבה, יש להן גישה למידע אישי הכולל פרטים רפואיים, פיננסיים ואחרים. הנושא המדובר מעלה חששות בנוגע לגרימת נזק לפרטים, ולעתים אף לגניבה ושימוש לרעה במידע.

נושא נוסף מתמקד באחריות של מערכות אוטומטיות. כאשר מכונה מקבלת החלטות במקום האדם, עולות שאלות על מי יהיה אחראי לתוצאות השגויות שלה. במקרים של תאונות רכב אוטונומי, למשל, קשה להצביע במדויק מי אחראי – האם זו מערכת ההפעלה שלהן, היצרן, או הנהג שאמור להיות נוכח. החוקים והסטנדרטים בתחום עדיין בחשיבה והתמה של מוסר טכנולוגי ממשיך להיות נושא זהיר לדיון.

בנוסף, קיים החשש ליצירת מערכות המייצגות ערכים שאינם תואמים את הרצון הכללי. אם המכונה מוגדרת לפעול ללא הבנה או הזדהות עם ערכי החברה, תוצאות החלטותיה עלולות להמריא לכיוונים לא רצויים מבחינה חברתית וכלכלית. זה מאתגר את השוק להתמודד עם טכנולוגיה שמביאה עמה שינוי גדול ומשפיעה על יחסי גומלין רבים בחברה.

התמודדות עם הטיות והחלטות לא מדויקות

בעולם שבו אנו מסתמכים יותר ויותר על בינה מלאכותית, נושא ההטיות וההחלטות הלא מדויקות במערכות אלו מציב בעיה משמעותית במיוחד. הטיות יכולות להתפתח במערכות AI כאשר המידע שהן מבוססות עליו אינו שלם או משקף צד מסוים של המציאות. לדוגמה, במערכות מיון קורות חיים אוטומטיות, מידע ארוך שנים של גברים בעמדות בכירות יכול לגרום להעדפתם, ובכך להוביל להטיה נגד נשים.

גורם נוסף להחלטות לא מדויקות הוא כאשר המערכת פועלת על סמך אלגוריתמים שאינם מתאימים במלואם להקשר שבו הם מופעלים. מערכות זיהוי פנים, למשל, עלולות לטעות בזיהוי אנשים מקבוצות אתניות שונות אם הן לא אומנו עם מספיק דוגמאות מהקבוצה המסוימת. זה עלול להוביל לאפליה ולהפלות שגויות בקבלת החלטות קריטיות.

כדי להתמודד עם אתגרים אלו, יש לוודא כי מערכות בינה מלאכותית מאומנות על מערכי נתונים מגוונים ומכילים. כמו כן, יש ליישם בקרות אפקטיביות ולנהל ביקורת קפדנית לאורך חיי המערכות כדי למנוע ולתקן הטיות שעלולות להיווצר. השקעה בפתרונות טכנולוגיים ובניית סטנדרטים אתיים ובקרות חכמות הם המפתח לשימוש נכון ובטוח בטכנולוגיה זו.

חסרונות של בינה מלאכותית: הטיה פוליטית ופייק ניוז הן גם אחת מהן!

טבלת השוואה

דוגמאות

באובדן מקומות עבודה, דוגמה בולטת היא תעשיית הרכב, שבה טכנולוגיות AI ואוטומציה החליפו עובדים בשרשרת הייצור. כלים אוטומטיים כמו רובוטים בתהליך הייצור יכולים לבצע משימות שנדרשו בעבר לביצוע עובדים אנושיים, מה שמוביל להפחתת הדרישה לעבודה אנושית בתחומים מסוימים. מעבר לכך, הבינה המלאכותית מאיימת יותר ויותר על ענפים נוספים כמו שירות לקוחות, ניתוח נתונים ואפילו עיבוד בקשות ביטוח.

כאשר מדובר בחוסר אתיקה, אנחנו רואים דוגמאות בשירותי חדשות מותאמים אישית שמספקים מידע מוטה כדי להשפיע על דעת הקהל. דוגמה נוספת היא מערכות AI לניהול מועסקים אשר עשויות להראות הטיה לא מודעת כלפי מגדרים או קבוצות אתניות בשל הנתונים שעליהם הן מבוססות. זה מדגיש את החשיבות של הכשרה ופיקוח אתי על מערכות AI.

מסקנה

אין ספק כי הבינה המלאכותית מציעה יתרונות עצומים לחברה, החל בשיפור תהליכים יעילים, דרך חדשנות ועד ליכולות חישוב מתקדמות. אף על פי כן, ישנן גם סכנות שחובה להתייחס אליהן. החסרונות של בינה המלאכותית כוללים השלכות על שוק העבודה, אתיקה, פרטיות ואבטחה. אם לא יינקטו צעדים מתאימים, הטכנולוגיה עלולה להפוך למכשול במקום לכלי לקידום החברה. קריטי לנקוט במדיניות זהירה ומפוקחת הכוללת חינוך והכשרה לשימוש נכון ב-AI, הגנה על זכויות הפרט והבטחת שקיפות אתית.האתגר הניצב בפנינו הוא לא רק להבין כיצד להפיק תועלת מהבינה המלאכותית, אלא גם כיצד למזער את הסיכונים הטמונים בה. כדאי לשים דגש על מחקר ופיתוח טכנולוגיות AI שיהיו שקופות, אתיות ומותאמות למטרות החברתיות, הסביבתיות והכלכליות שלנו. על חברות וארגונים ממשלתיים לעבוד יד ביד על מנת להבטיח שבינה מלאכותית לא תוביל להטיות, חוסר צדק או פגיעה בזכויות האדם. לסיום, מציאת האיזון הנכון בין שימוש בבינה מלאכותית לבין שמירה על אינטרסים אנושיים היא המפתח להצלחה בעידן הטכנולוגיה המתקדמת.

אם אתם רוצים לקחת את הבינה המלאכותית לצדדיה החיוביים וללמוד איך אחת ולתמיד להיות מומחים בשימוש בה לכל צורך, אנו ממליצים בחום שתבדקו את הקורס בינה מלאכותית 2x, שתוך שעה וחצי יהפוך אותכם למומחים בשימוש בבינה מלאכותית, גם אם אתם לא מסתדרים עם מחשבים.